לקראת חג הפסח, ערכה חברת "פריגו" יצרנית "פינק ביסמוט" תרופה ללא מרשם לילדים ולמבוגרים, לטיפול והקלה על מגוון בעיות עיכול: כאב בטן, שלשול, גזים וקשיי עיכול, סקר אומניבוס בקרב כ-1,000 נשאלים בגילאי 18 ומעלה, באמצעות מכון הסקרים "שריד". הסקר בדק כמה ישראלים אוכלים מזון כשר בחג, כמה מהם סובלים מבעיות עיכול בפסח, מהן הסיבות לכך וכיצד הן באות לידי ביטוי.

ממצאי הסקר עולה, כי 78% מהאוכלוסייה מקפידים על אכילת מזון כשר לפסח במהלך החג. 33% מהם, דיווחו כי הם נוטים לסבול מבעיות עיכול בשל השינוי בתזונה, כאשר נשים סובלות מבעיות עיכול בחג הפסח יותר מגברים באופן מובהק: 35% לעומת 27% בהתאמה.

מרבית הנשאלים (60%) טענו, כי לדעתם מצות וקמח מצה הם הגורמים העיקריים לבעיות העיכול בפסח. לעומת זאת, 19% מהנשאלים מאמינים, כי בעיות העיכול נגרמות מאכילת מזון מטוגן ו-11% בלבד טוענים, כי הסיבה היא ארוחות החג. 8% מהנשאלים טוענים כי בעיות העיכול נובעות משינוי סוג האוכל אליו הם רגילים.

לשאלה במה מתבטאות בעיות העיכול, 35% השיבו כי מדובר בכאבי בטן, 27% דיווחו על נפיחויות וגזים, 22% ענו, כי הם סובלים מעצירות, 9% ענו כי בעיות העיכול באות לידי ביטוי בשלשולים ו-7% מהנשאלים, טענו כי הם סובלים מכל הסימפטומים יחדיו.

בקרב גברים נמצא באופן מובהק אחוז גבוה יותר של תלונות על שלשולים (25% מהגברים לעומת 5% בלבד מהנשים), בעוד שבקרב נשים יותר תלונות על כאבי בטן (37% מהן לעומת 27% מהגברים). נפיחויות וגזים מאפיינים בעיקר בני 51-60 (37% מהם) לעומת כאבי בטן המאפיינים בעיקר את בני ה 18-40 (50% מהם).

מאת:  ד"ר זהבה לבר, מומחית ברפואת עור ודרמטולוגיה קוסמטית

מאילו חומרי ניקוי כדאי להיזהר?
אין חומרי ניקוי כימיים שעדיפים על חבריהם. בין חומרי הניקוי הביתי ישנם ממיסים אורגניים, חומצות, בסיסים ודטרגנטים, שהם כולם כימיקלים חריפים. חומרי הגלם לייצורם מבוססים בעיקר על תוצרי נפט, זרחות (תחמוצות זרחן), כלור, חומצות אגרסיביות ומתכות. לחומרים הללו יכולת להיספג בגופנו ולחדור אל מחזור הדם שלנו, דרך מגע ישיר עם העור, או דרך מערכת הנשימה והריריות.
כל חומרי הניקוי הם חומרים שעלולים להזיק לעור. הם נקראים ברפואת העור חומרים מגרים (איריטנטיים). ככל חומר הניקוי מרוכז יותר, הוא יגרום לנזק רב יותר בזמן קצר יותר. אין ספק כי חומר שנועד לפרק שומן שרוף שמצטבר על המחבת, יכול בקלות לפגוע בעורנו, ולגרום לנזק של קילוף שכבתו החיצונית עד כדי כוויה.
בין סוגי החומרים ישנם כמובן הבדלים הנובעים מחוזק החומר, ריכוזו וזמן המגע שלנו איתו, אך אפילו שימוש תדיר בסבון ידיים ומים עשוי לפגוע בהגנה הטבעית של העור ולייבשו!

לאילו נזקים גורמים חומרי הניקוי?
חומרי הניקוי הביתי הם חומרים העשויים לגרום לגירוי בעור, בעיניים ובמערכת הנשימה.
הפגיעה הנפוצה היא בעור- בו הם מורידים את שכבת השומן (החלב) המגנה, וגורמים למיקרו-סדקים על פניו. העור נעשה אדום, מכווץ, "שורף" ומיובש. כאשר זה קורה, כל דבר שנמרח יגרום לצריבה ואי נעימות ואפילו מגע עם מים פושרים עשוי לכאוב.
חומרים שמתאדים יכולים לחדור דרך הריריות גם ללא מגע ישיר עימן, אז יכולה להיות תגובה של מערכת הנשימה או תחושה של צריבה בעיניים. במערכת הנשימה התגובה המיידית לספיגת רעלים מחומרי ניקוי יכולה להיות: צריבה בגרון, התקף שיעול או התעטשות והתקפי אלרגיה. שאיפה של חומרי ניקוי יכולה לגרום גם לכאבי ראש וסחרחורות, ובמקרים מסוימים אף להקאה.
הנזק יהיה חמור יותר אצל אנשים שלהם רגישות מובנית במערכת הנשימה כמו, נזלת אלרגית או אסתמה.
אלרגיות- ישנם חומרי ניקוי שיזיקו יותר לאנשים מסוימים לעומת אחרים, בגלל תגובה אלרגית שלהם לאותו החומר. חומרים אלו הם למעשה עלולים גם לגרום לתגובה של גירוי וגם לתגובה אלרגית בעת ובעונה אחת אצל האדם הרגיש להם.

מה עושים כאשר מרגישים פגיעה מחומר ניקוי:
•    הטיפול הראשוני הטוב ביותר בבית הוא שטיפת העור שבא במגע עם חומר בהרבה מים, ולהשלים במריחת משחה שתחזיר את הלחות לעור.  אם התגובה חריפה מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.
•    בכוויות- רצוי מאוד להגיע לאבחון אצל רופא. עד אז ניתן להשתמש במשחה רפואית לכוויות כמו סביעור.

כיצד נמנע נזקים של חומרי ניקוי:
•    ליצור הפרדה - בכל מגע עם חומרי ניקוי רצוי להשתמש בכפפות ללא טלק. אם מדובר בחומר חריף (כמו מנקה תנורים) יש צורך בכפפות עבות במיוחד ורצוי שיהיו בעלות ריפוד בד פנימי. אם אין בנמצא כפפות כאלה ניתן לעטוף את היד בבד, ועליו ללבוש כפפות גומי. כפפות לטקס חד פעמיות גורמות בעצמן לגירוי בעור, ולכן אינן מומלצות לשימוש בניקיון. הן דקות מידי ולא עמידות בפני חומרים רבים, הלטקס הוא חומר אלרגני אצל אנשים רבים, והטלק עצמו גורם ליובש חמור בעור. אם קונים כפפות חד פעמיות עדיף לקנות כפפות העשויות מויניל ללא טלק.
•    לחות העור – מניעה: כאשר ישנו עיסוק רב בחומרים חריפים או חומרי ניקוי (אפילו סבון כלים) מומלץ שימוש בקרמים טיפוליים המעלים את יכולת ההגנה של העור, כגון קרם טיפולי מסדרת אקסרה. כמו כן כדאי למרוח קרם לחות רגיל על הידיים אחרי כל מגע במים ו/או סבון. אפשר להחזיק שפופרת קרם במקום נגיש כדי לא לשכוח למרוח מספר פעמים ביום. חשוב לבחור קרם ידיים שנספג היטב בעור, קרם שאינו נספג אינו יעיל.
•    אוורור - בשימוש עם חומרים חריפים כמו מסירי שומנים, רצוי לצמצם ככל האפשר את המגע עם החומר ושאיפתו. רצוי להשרות כלים בחומר חריף במרפסת, או בחדר מאוורר. מכיוון שהם נדיפים, יש לעטוף את האף והפה במטפחת בזמן הניקיון, ניתן גם לרכוש מסכות הדומות לאלו של מנתחים.
•    מים - משטחים וכלים שניקינו בחומר יש לשטוף עם הרבה מים ואז לנגבם, כדי להימנע משאריות חומר עליהם.

מאת: יעל גלזר

מה דעתכם לנצל את יום המשפחה הקרב ובא ולעשות קצת אחרת? שינוי קטן לטובת המשפחה?

אני משערת, שכמו בכל המשפחות הטובות, גם אצלכם, לא תמיד הכל דבש. חיי זוגיות ומשפחה הם לא דבר פשוט, ובקלות (לעיתים בקלות מדי), אנחנו מפספסים את הדבר הכי חשוב לנו בחיים.

אז הנה כמה טיפים והזדמנות להרגיש לרגע, איך זה יכול להיות גם קצת אחרת.

שווה לתת לזה הזדמנות- כי אולי, אחרי שנטעם קצת ונווכח ש 1. זה אפשרי ו- 2. זה כייף- נשנה במעט את התנהגותינו ונגרום לשינויים קטנים במערכות היחסים שלנו (עם בן/ בת הזוג, ילדים, אחים, הורים וכו').

אפשר פשוט לקרוא לזה- יום משפחה הפוך. ביום הזה, כל אחד מבני הבית מתחייב לפעול אחרת ממה שהוא בדר"כ ואולי אפילו בדיוק הפןך ממה שהוא רגיל. אפילו קצת, אפילו רק בשינוי קטן אחד.

אז הנה כמה עצות שימושיות שהכנתי במיוחד ליום המשפחה:

• מי שלא אוהב לקום בבוקר, ובעקבות כך גורר אחריו ויכוחים ולחץ בבוקר- יקום באותו היום בזמן, עם אנרגיות וחיוך.
• מי שיוצא מהבית בלי להגיד שלום אישית לכל אחד מבני הבית, לחבק או לנשק – מוזמן לעשות את הפעולה ה"מוזרה" הזו, וליהנות ממנה.
• מי שרגיל להתלונן כל הזמן – למה לא עשו את זה, ולמה זה לא קורה, ולמה שתו לי ואכלו לי… מוזמן לוותר על כל הקיטורים והתלונות – ולהודות לכל אחד מבני הבית על הדברים שכן עשה/ נתן/ תרם לו.
• ולבקש, כן לבקש במקום לדרוש " למה לא הכנת את שעורי הבית/ הורדת את הזבל".
• מי שלא רגיל להתקשר לבני משפחתו במהלך היום, מוזמן להרים טלפון ביום חגיגי זה, סתם בלי שום סיבה, ולשאול להתעניין בשלומם של יקיריו.
• מי שרגיל להגיע הביתה מאוחר, להעסיק את עצמו במשך כל היום, מוזמן להגיע מוקדם ולהתיישב לארוחה משותפת של כל בני המשפחה (ומי שלא רגיל לאכול יחד- גם זו הזדמנות טובה..).
• מי שמעביר יום שלם, בלי להגיד לקרוביו שהוא אוהב אותם- הנה יום טוב עם סיבה טובה לתזכורת החשובה הזו בתא המשפחתי. חבקו, נשקו, וספרו על רגשותיכם החיוביים. אל תקחו את האהבה שלכם כמובן מאיליו.
• מי שרגיל לחשוב שהוא יודע הכי טוב עבור האחר וחושב שרק הוא צודק, מוזמן ביום זה, לפעול הפוך ממה שרגיל- ולשם שינוי - להקשיב. אבל רק להקשיב. בלי לענות, בלי להסביר. פשוט להקשיב. מי יודע, אולי אפילו תגלו משהו חדש…
• מי שרגיל להתרגז ולהרים את הקול, ולא משנה מאיזה סיבה, מוזמן לגלות על עצמו שהוא יכול גם אחרת- ולהעביר את אותה הסיטואציה בדיוק, בשקט וברוגע. וכן, זה אפשרי.
• מי שרגיל להעביר את היום בלי להגיד תודה לסובבים אותו, על הדברים הקטנים (והגדולים) שהם עושים עבורו, מוזמן לראות כל פעולה שנעשית למענו, כדבר שאינו מובן מאיליו, ולהגיד פשוט- תודה.
• האמת שזה גם ממש כיף - נסו ותראו. כיף לנו לומר, כיף למי שכל כך מתאמץ לקבל.

קחו את היום הזה והפכו אותו ליום חיובי ומלא אהבה של המשפחה שלכם. קחו את היום הזה, וטעמו את ההבדל. אח"כ החליטו לבד איך אתם מעוניינים להמשיך הלאה. זה בידיים שלכם.

בהצלחה ויום משפחה מהנה,

יעל גלזר

מאמנת אישית ועסקית להצלחה,

תות תקשורת ותוצאות בע"מ

050-8884040

מה יש בו בפורים, החג שמרתק ומשלהב את הילדים יותר מכל החגים? דומה שאין חג עוצמתי יותר ממנו. הגושפנקא הניתנת בחג לשנות זהות, להשתלהב משמחה ורוח שטות, להיות יצירתי, להצטבע, ואולי לפרוק עול ולצאת כליל מהשגרה היא זאת ש"עושה את זה" לילדים. מי מאיתנו ההורים אינו מתחרט שהוא כבר לא ילד וחייב לשחק לפי הכללים… פורים היא הזדמנות נהדרת להתפרע.

קרנבל תחפושות

ממה הם בדיוק מתלהבים? הבנות צוהלות למתן הרשות להתאפר בהגזמה. הן נותנות דרור למאוויהן להיהפך באחת לנשים…עם השמלות, התכשיטים והעקבים. בפורים בהחלט מותר ואף רצוי.

בנות הטום-בוי תשמחנה להיראות סוף סוף בדמות בן, ללא חשש שיצחקו עליהן. נסיך, פיראט, שודד, גנב או שוטר. מה לא? גם בנים אשר מתחפשים לדמויות נשיות מוצאים בדבר שעשוע מרתק. משחק המעבר בין המינים מרתק, מצחיק ומעניין למתחפשים ולסביבתם. הכול לגיטימי ומובן בפורים.

ומה עוד מרתק בתחום התחפושות? היכולת לשנות זהות לחלוטין, עד לבלי הכר. האפשרות לשים מסיכה, לעטות בגד גדול מהחיים, צבעוני, גדול, שונה, מוזר. להגיע לכיתה ולא להיות מזוהה על ידי איש. זו אפשרות יקרה מפז לה מחכים כל השנה ילדים רבים. אחרי שיורד המסך על החג חוזרים לשגרה האפורה. אף חג אינו צבעוני, שמח ומאתגר כמו פורים.

מנהגי חג

חג פורים מציג אקשן שלם של מנהגים החביבים במיוחד על ילדים: עדלאידע, קריאת המגילה,צהלות הבוז להמן, רעש הרעשנים, מנהג משלוח המנות המסקרן… וזלילת אוזני המן מתוקות בשלל המילואים כיד הדמיון הטובה של הקונדיטוריה…. חגיגה של ממש.

ניצחונה של מקוריות

לא פחות חשובה בחג היא רוח היצירתיות וההעזה. ולא, אין מדובר בהכרח ברכישת תחפושות קנויות שנקנו בכסף רב, להיפך. ככל שתרכיבו תחפושת מאמצעים ביתיים ופשוטים אך בעלי מעוף ומקוריות, כך ייטב.

מה לדוגמא? להתחפש ברוח הריאליטי לדמויות כמו הבובלילים, או כוכבי הישרדות דיווה, בשבקין וחבריהם. להתחפש לבוב ספוג, עם קופסת קרטון בתור מכנסיים, צבועים ומחוזקים בשלייקס מצחיקים, או סתם ליובל המבולבל, עם הבגדים הצבעוניים המכוכבים, קרחת וחרוזים. הכול הולך.

חג פורים שמח!

(הביפים המופיעים בפוסט זה הועלו על ידי הגולשים הבאים: מורל, נופית, mulistic .)

במקור ייסדה לנו הנרייטה סולד את יום האם ב-24.02 בכל שנה… מאז עברו הרבה מים בנהר ויום האם הפך אחר כבוד ליום המשפחה. האם אבות יותר מעורבים בגידול המשפחה כיום ושינוי השם מוצדק? ייתכן.

מה שבטוח הוא שהמשפחה הגרעינית היסודית וה"רגילה" אינה מחזה כה נפוץ יותר…חלפו הימים של אבא אמא ושניים-שלושה ילדים נשרכים אחריהם.

אז מהי משפחה? זו יכולה להיות חד הורית עם ילד, שניים או שלושה, זוג חד מיני החולק ילד משותף יחד עם זוג נוסף מהקהילה, זוג נשוי שזה להם נישואים שניים ולהם ילדים שלו,שלה ומשותפים או אם חד הורית שילדה הובא מתרומת זרע ללא אב ברקע.

לאור כל המגוון ולאור המציאות שממש מכתיבה התייחסות לסוגי המשפחות השונות נדרשים אנשי החינוך בגן ובבתי הספר להסתכל במציאות ולהסתגל… האם הם רגישים מספיק, מבינים, ומתואמים עם המציאות? התשובה אינה חד משמעית.

ישנם בתי ספר, לדוגמא, שטרם הפנימו את העובדה שכל זוג שלישי כיום גרוש. לפיכך לא תהיה זו בקשה מלאת טקט לבקש מהילדים בבית הספר להכין פוסטר משפחתי עדכני בו מופיעים אבא, אמא והילדים ביחד …

מנגד, קיימות גננות שבהחלט הפנימו עובדה זו ומבקשות מהילדים להביא תמונה משפחתית כלשהי, באופן בלתי מוגדר לחלוטין: הילד ואחיו, הילד ואמו, הילד והסבתא. הכול הולך. וטוב שכך, שהרי לאור המגוון העצום שקיים כיום בסוגי משפחות, שום דבר כבר לא מובן מאליו.

משפחה אינה דבר שפיט. מדובר פשוט במציאות קיימת. היש משפחה מושלמת? טובה יותר? בתור אנשי חינוך חייבים להתמודד עם המציאות ולתת לכל ילד וילד הרגשה שהוא שווה לאחרים, גם אם יש לו רק אמא ולאחרים אבא, אמא ושלושה אחים. כמובן שגם בתור הורים, ולא משנה באיזו משפחה מדובר, מטרתנו הנעלה היא לתת לילדנו הרגשה שהוא נאהב, עטוף ומוגן.

מעטים הם הנושאים המעסיקים את קהילת ההורים כמו נושא התזונה. אין כמעט הורה שלא מוצא עצמו מוטרד על ידי שאלות כמו "מה צריכים ילדים לאכול"? "האם כדאי לתת להם תוספי מזון"? "איך גורמים להם לרכוש הרגלי תזונה נכונים"? "האם כדאי להכריח אותם לאכול"? את הפוסט הזה החלטנו להקדיש לסקירה של ביפים מאתר קהילת Bparent שמציעים לנו תשובות לכמה מהשאלות האלו.

מילת המפתח בכל הקשור לתזונה נכונה לילדים היא מגוון. כך לפחות על פי הדיאטנית הקלינית, סיגל אלפסה. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בילדים בני שנתיים, שנמצאים בשלב בו הם נחשפים לראשונה למזונות חדשים. גיוון בתזונה יאפשר לאותם הילדים להיות פתוחים למספר גדול של מזונות.

אך מה עושים כשהילד מגלה בררנות בכל מה שקשור לאוכל? ברשת תוכלו למצוא מגוון של טיפים מעשיים שיעזרו לכם לשכנע את הצאצא לאכול בדרכי נועם. בין היתר, תוכלו למצוא גם מאמרים שיעזרו לכם להתמודד עם תזונת תינוקות ועם תזונה של "ילדי מפתח". מצד שני, כדאי לזכור שלפעמים ילדים יודעים באופן אינסטינקטיבי מה עדיף שלא יאכלו.

הורים רבים בוחרים להתמודד עם סירובו של הילד בדרך אחרת - השלמת רכיבים תזונתיים באמצעות תוספי תזונה או ויטמינים לילדים. עם זאת, כשמדובר בויטמינים לילדים, יש לציין שבעוד שיש הטוענים שאיכות ירודה של האוכל המודרני מחייבת את השימוש בהם, אחרים טוענים שאין שום צורך בויטמינים לילדים.

אנו ממליצים להצטייד במידע מגוון, להכיר טענות שונות ולנסות מאכלים שונים. עם הזמן תצליחו ככל הנראה למצוא תפריט תזונתי שמספק הן את הרצונות של הילד, והן את הצרכים התזונתיים שלו.

(הביפים שהופיעו בפוסט זה הועלו על ידי הגולשים הבאים: נטע, הראל, גלעד, אלינור, סביון, ארנון ואיילה).

לא כל הזוגות חיים ביחד לנצח באושר ובעושר. לעתים, לא עוזרים כל הניסיונות לאיחוי הקשר, ומגיע הרגע בו אין מנוס מהפרידה ומהגירושין. כמובן, כמו כל דבר אחר, גם הסיטואציה הזו הופכת למסובכת פי כמה כשיש ילדים בתמונה. טבעי והגיוני שהילדים ייפגעו מהגירושין ויתקשו להתמודד איתם, אך כיצד ניתן לסייע להם? ומה עושים כשבן הזוג לא משתף פעולה? כדי לענות על השאלות האלו ועל שאלות נוספות, אספנו מספר ביפים מאתר Bparent העוסקים בנושא זה.

הגירושים ה"אידיאלים", הם כאלו הנעשים מתוך הכרה משותפת של הזוג המתגרש, בצורך להתנהל בצורה כזו שתצמצם את הפגיעה ואת הנזק הרגשי שייגרם לילדים. כאשר קיימת הסכמה כזו, ניתן לקיים תהליך בריא של גירושין. תהליך כזה מתחיל כבר ברגע בו מבשרים ההורים לילדיהם על הפרידה. חשוב מאוד לערוך עם הילדים שיחה מסודרת, בהירה, ולהעביר להם מסר ברור וחף מערפול ככל הניתן.

הצורך ביידוע הילדים ממשיך להיות תקף בכל שלב של ההתמודדות עם הגירושין. כאשר הילדים ניזונים מפרטים חסרים ומשברי מידע, הם עלולים ליצור תמונת מצב מעוותת, ולפרש מצבים שונים בצורה שתגרום להם לכאב רב. באופן כללי, עליכם להיות מוכנים לתגובות רגשיות מסוגים שונים כמו כעס, פחד וחרדה, ולקבל את כולן בהבנה. סוג התגובה ומשכה משתנה מילד לילד, בהתאם לאופיו ולגילו. בכל מקרה, חשוב לתמוך בילדים ולהתאים את תהליך ההסתגלות למצב החדש לקצב שלהם.

ומה עושים כשלא קיימת הסכמה בין הזוג המתגרש? לצערנו, רבים מהגירושים מלווים בסכסוך מתמשך בין ההורים. לרוב הדבר מתבטא באי-עמידה של אחד מההורים בהסדרי הראייה או אי-עמידה של האב בתשלומי המזונות. לפעמים, אפילו מגיע המצב לידי כך שאחד מההורים נוטש את הילדים, ומפסיק את הקשר איתם. על פי עצתה של ד"ר אלישבע זהר רייך, מטפלת בזוג ובמשפחה, מומלץ להתמודד עם המצבים האלו לא על ידי הסתה של הילדים נגד ההורה השני, אלא באמצעות ניסיון לעזור לילד להבין את מצוקתו ואת קשייו של ההורה. כך ניתן להימנע מלסתום את הגולל על מערכת היחסים החשובה כל כך בין הילד להורה.

(הביפים שהופיעו בפוסט זה הועלו לאתר על ידי הגולשים הבאים: אלינור, שגית, אבנר, איילה והגר)